צילום // אביב פרסבורגר
אליסיה שחף בגלריה...
אליסיה שחף, שהצטרפה לאחרונה לצוות המדריכים של דרך צילום בכתבה על פרוייקט אישי שיזמה בגלריית עכבר העיר:
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,53847,.aspx
המון בהצלחה אליסיה!
צוות דרך צילום.
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,53847,.aspx
המון בהצלחה אליסיה!
צוות דרך צילום.
תרומה לקהילה...
בכל שנה לוקח על עצמו בית הספר 'דרך צילום' פרוייקט התנדבותי למען הקהילה. לאחרונה סיימנו פרוייקט מוצלח במהלכו התנדבנו, מדריכי ביה"ס והסטודנטים שלנו, לשיתוף פעולה צילומי עם קבוצת בני נוער נפגעי שיתוק מוחין הפועלת בחסות עמותת 'עזרה'. הפעילות כללה מפגשים חברתיים עם בני הנוער, שמתוכם נוצרו צילומים משותפים המוצגים כעת בתערוכה 'אנשים בצבעים'.
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-241388-00.html?tag=15-20-09
התערוכה הוצגה ב- 'בית וויל' בכפר שמריהו, בגלריית 'דרך צילום' בת"א ועברה לגלריית החלונות ב- 'קניון עזריאלי'. התערוכה עתידה להגיע לאוניברסיטת ת"א ולבית ימק"א בירושלים.
החוויה, ההתרגשות, השמחה והסיפוק שעברנו כולנו היו שווים הכול.
לאחרונה פנינו לארגון מסיל"ה http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Human/Foreign/Index.asp
מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה השוהה בישראל, בהצעה לקיים קורס צילום בן 12 מפגשים בהתנדבות מלאה לקבוצה של כ- 12 בני נוער. הצעתנו התקבלה בברכה והקורס עצמו עתיד להיפתח באוקטובר 2010.
הבעיה העיקרית היא שלבני הנוער הללו אין מצלמות...
אנו פונים אליכם בבקשת סיוע לתרומת מצלמות דיגיטליות ישנות, כאלה שכבר אין לכם שימוש בהן. מעבר לכך, אם אתם מכירים חברה המעוניינת לקחת חסות בעניין המצלמות בתמורה לקרדיט ויחסי ציבור, נשמח לקבל מספר טלפון או איש קשר מטעמה.
למעוניינים לתרום מצלמות, מוזמנים ליצור קשר:
טלפון: 03-6820688
מייל: info@photo-way.co.il
תעודת הוקרה מטעמנו ומטעם ארגון מסיל"ה תנתן לכל תורם.
אנו מודים לכולם מראש על שיתוף הפעולה והרצון הטוב ומבטיחים לעדכן אתכם כשתערוכת הצילומים של בני הנוער תוצג.
שלכם
צוות דרך צילום.
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-241388-00.html?tag=15-20-09
התערוכה הוצגה ב- 'בית וויל' בכפר שמריהו, בגלריית 'דרך צילום' בת"א ועברה לגלריית החלונות ב- 'קניון עזריאלי'. התערוכה עתידה להגיע לאוניברסיטת ת"א ולבית ימק"א בירושלים.
החוויה, ההתרגשות, השמחה והסיפוק שעברנו כולנו היו שווים הכול.
לאחרונה פנינו לארגון מסיל"ה http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Human/Foreign/Index.asp
מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה השוהה בישראל, בהצעה לקיים קורס צילום בן 12 מפגשים בהתנדבות מלאה לקבוצה של כ- 12 בני נוער. הצעתנו התקבלה בברכה והקורס עצמו עתיד להיפתח באוקטובר 2010.
הבעיה העיקרית היא שלבני הנוער הללו אין מצלמות...
אנו פונים אליכם בבקשת סיוע לתרומת מצלמות דיגיטליות ישנות, כאלה שכבר אין לכם שימוש בהן. מעבר לכך, אם אתם מכירים חברה המעוניינת לקחת חסות בעניין המצלמות בתמורה לקרדיט ויחסי ציבור, נשמח לקבל מספר טלפון או איש קשר מטעמה.
למעוניינים לתרום מצלמות, מוזמנים ליצור קשר:
טלפון: 03-6820688
מייל: info@photo-way.co.il
תעודת הוקרה מטעמנו ומטעם ארגון מסיל"ה תנתן לכל תורם.
אנו מודים לכולם מראש על שיתוף הפעולה והרצון הטוב ומבטיחים לעדכן אתכם כשתערוכת הצילומים של בני הנוער תוצג.
שלכם
צוות דרך צילום.
תערוכת סיום קורסי הנוער שהתקיימו הקיץ...
תפתח ב- 3/9/10, יום שישי בשעה 14:00...
נשמח לראותכם/ן!
צוות דרך צילום.
מחושך לאור/סיגל קולטון
צילום סטודיו הוא מסוג הצילומים בהם הצלם הוא סוג של אלוהים ומלאכת הבריאה מתרחשת בו בכל יום מחדש... 'ויהי אור' היא לא פקודה תנכי"ת לצורך העניין 'וחושך על פני תהום' היא תחושה שצלם סטודיו חש על בסיס כמעט יומיומי.
למדתי צילום סטודיו במקום שנחשב בזמנו לאחת המכללות המובילות בארץ. איזה כיף זה היה לפגוש לראשונה את הסטודיו על כל המכלול שבו, את השחור שמתוכו נוצרים צילומים... הכרתי תאורה חמה ותאורת מבזקים, הכרתי סוגי פורמטים בצילום בהם לא נתקלתי בעבר, פורמט בינוני, פורמט גדול, פורמט עוד יותר גדול... ואז במהלך שנה ג' גם פורמט דיגיטלי וגב דיגיטלי שהיום הוא ארכאי אבל אז הוא היה פסגת הטכנולוגיה... 15 שנים עברו מאז...
בסטודיו אפשר ליצור מכלום, עולם ומלואו. אפשר לדוגמא, להתבונן על הבוקר, על איזה ראש שום רגיל למראה ולהפוך אותו למלך בסטודיו, ליצור סביבו את הממלכה, לשחק עם האור כדי להבליט ניואנסים (שאף אחד אולי לא היה שם לב אליהם אבל התת מודע או המכלול עושים הכל) ולהגיש את השום הזה לעולם. פתאום כולם מתבוננים בשום הזה.
השום 'ישב' אצלי על הסט יומיים שלמים. מזל ששום הוא מסוג הירקות שאינם מתקלקלים מהר... זה היה לפני המון זמן, כשרק סיימתי ללמוד. הייתי מובטלת, גרתי בדרום ת"א ועוד לא היה לי סטודיו. בסלון דירה קטנטנה וצפופה יחד עם שותפה ושני כלבים 'הרמתי' סט והפכתי את הבית לבלתי נגיש בעליל. שותפתי לדירה נאלצה לבצע תרגילי גמישות ואקרובטיקה (שעד עצם היום הזה לא ממש ברור כיצד צלחה אותם) בכדי להגיע לשירותים שלא לדבר על המטבח. הפרצוף שלה אמר כל: עובדת הי-טק מסורה שרגילה לכיסא המחשב ולנוחות המשרדית המשופצרת, שנתקלה בטעות ב'צד האפל של הירח', הסט שלי.
בכל אופן, כפי שציינתי, השום 'ישב' על הסט יומיים. לא שלא ידעתי מה לעשות איתו, ידעתי שאני רוצה ליצור צילום אווירה מתקתק, רך נעים לעין... והיות ואחד הדברים שעמדו לרשותי היה זמן (בשפע!) התחלתי 'לשחק'.
יצירת צילום דומה לכל יצירה אחרת. החומר איתו צלם יוצר הוא אור. האור יכול לגלות או להעלים, להפחית או להעצים. בעזרתו נחשפת אט אט את תפארתו של השום, הטקסטורה שעל המפה והמוחשיות של התריס... בעזרתו נוצרת אווירה של בוקר, של יום חדש (למרות ששום מתחבר לי דווקא לצהריים...).
למדתי צילום סטודיו במקום שנחשב בזמנו לאחת המכללות המובילות בארץ. איזה כיף זה היה לפגוש לראשונה את הסטודיו על כל המכלול שבו, את השחור שמתוכו נוצרים צילומים... הכרתי תאורה חמה ותאורת מבזקים, הכרתי סוגי פורמטים בצילום בהם לא נתקלתי בעבר, פורמט בינוני, פורמט גדול, פורמט עוד יותר גדול... ואז במהלך שנה ג' גם פורמט דיגיטלי וגב דיגיטלי שהיום הוא ארכאי אבל אז הוא היה פסגת הטכנולוגיה... 15 שנים עברו מאז...
בסטודיו אפשר ליצור מכלום, עולם ומלואו. אפשר לדוגמא, להתבונן על הבוקר, על איזה ראש שום רגיל למראה ולהפוך אותו למלך בסטודיו, ליצור סביבו את הממלכה, לשחק עם האור כדי להבליט ניואנסים (שאף אחד אולי לא היה שם לב אליהם אבל התת מודע או המכלול עושים הכל) ולהגיש את השום הזה לעולם. פתאום כולם מתבוננים בשום הזה.
השום 'ישב' אצלי על הסט יומיים שלמים. מזל ששום הוא מסוג הירקות שאינם מתקלקלים מהר... זה היה לפני המון זמן, כשרק סיימתי ללמוד. הייתי מובטלת, גרתי בדרום ת"א ועוד לא היה לי סטודיו. בסלון דירה קטנטנה וצפופה יחד עם שותפה ושני כלבים 'הרמתי' סט והפכתי את הבית לבלתי נגיש בעליל. שותפתי לדירה נאלצה לבצע תרגילי גמישות ואקרובטיקה (שעד עצם היום הזה לא ממש ברור כיצד צלחה אותם) בכדי להגיע לשירותים שלא לדבר על המטבח. הפרצוף שלה אמר כל: עובדת הי-טק מסורה שרגילה לכיסא המחשב ולנוחות המשרדית המשופצרת, שנתקלה בטעות ב'צד האפל של הירח', הסט שלי.
בכל אופן, כפי שציינתי, השום 'ישב' על הסט יומיים. לא שלא ידעתי מה לעשות איתו, ידעתי שאני רוצה ליצור צילום אווירה מתקתק, רך נעים לעין... והיות ואחד הדברים שעמדו לרשותי היה זמן (בשפע!) התחלתי 'לשחק'.
יצירת צילום דומה לכל יצירה אחרת. החומר איתו צלם יוצר הוא אור. האור יכול לגלות או להעלים, להפחית או להעצים. בעזרתו נחשפת אט אט את תפארתו של השום, הטקסטורה שעל המפה והמוחשיות של התריס... בעזרתו נוצרת אווירה של בוקר, של יום חדש (למרות ששום מתחבר לי דווקא לצהריים...).
לרוב האנשים המביטים בצילום ברור כמעט לגמריי שהוא מצולם ב'אור טבעי'. לא כך הדבר. כל הסט מבויים, מאלף עד תו. אין כאן שום מקריות, אין כאן שום 'לחכות לרגע הנכון'. הוא מצולם כולו בתאורת מבזקי אולפן. אין בצילום הזה שום דבר טבעי אלא תאורה מלאכותית המדמה, בעזרתי, אור טבעי. התלבטויות רבות ליוו אותי ביצירת הצילום כמו מיקום האלמנטים בפריים, גבולות הפריים, איזורים כהים ואיזורים בהירים, עומק השדה... עבדתי עם מצלמה טכנית בפרמט 4x5 אינץ', זו מצלמה גדולה כשבין העדשה לגב מחבר אקורדיון שחור (מסוג המצלמות שלצורך הצילום איתן מתכסים בבד שחור בכדי לראות את הדימוי על זכוכית המט הממוקמת בגב המצלמה, בוודאי ראיתם כאלו בסרטים).
המצלמה הזו היא 'מצלמה גמישה' המאפשרת הטיות שונות של הגב אל מול העדשה. התכונה הזו מאפשרת לי ליצור למעשה מספר מוקדי חדות בצילום כשבינהם קיים טשטוש. זו המצלמה האהובה עליי עד עצם היום הזה ועל מנת לשים דברים על דיוקם, היות ורוב הבריות בטוחות שהמצלמה הזו שייכת לפרה-היסטוריה של הצילום, היא עדכנית כמו כל מצלמה אחרת כי אם פעם היו 'מלבישים' עליה סרטי צילום, היום 'מלבישים' עליה גב דיגיטלי. באחד השיעורים של המסלול המתקדם שלנו בדרך צילום, אני מציגה את המצלמה הזו והיא מתקבלת בהתלהבות רבתי. לפתע נפתח פתח אל עולם צילומי חדש...
ואם נחזור לרגע לשום... רוב צילומי הסטודיו המוזמנים הם תוצאה של שיתוף פעולה בין מזמין הצילום לסטייליסט שתפקידו לעצב את הפריים ולצלם שתפקידו ליצור את הצילום. במקרה של השום, כל הסט לקוח מהרחוב. אני כצלמת הייתי הלקוח של עצמי והסטייליסטית של הסט. את המפה מצאתי בערימת בגדים מעופשת, התריס הוא ארון כביסה ישן, שוכב על צידו... ואת השום פגשתי כמובן בחנות הירקות. בדרום של ת"א אפשר למצוא הכל וכפי שציינתי בתחילת דבריי- יצרתי יש מאין, כינסתי אל תוך סט אחד אלמנטים שבמציאות אין ביניהם קשר כלל. הם היו מפוזרים, זרים והתחברו לכדי שלם אחד אצלי על הסט בדירה המצומצמת.
15 שנה עברו מאז... נוסטלגיה. השום כבר מזמן עוכל אך הצילום קיים, זהו כוחו. מאז ועד היום, אני עוסקת בצילום סטודיו על בסיס יומיומי, הטכנולוגיה משתנה ומשתדרגת ואני- איתה. אינני בוחלת באף אחד מהאמצעים הטכנלוגיים, חדשים כישנים. לדעתי, ככל שיש מבחר יותר גדול- יותר טוב ואני לומדת כל יום משהו חדש על צילום סטודיו. זה מה שכיף בו.
© כל הזכויות למאמר, בכללותו או בחלקו, שמורות לסיגל קולטון ולדרך צילום.
ואם נחזור לרגע לשום... רוב צילומי הסטודיו המוזמנים הם תוצאה של שיתוף פעולה בין מזמין הצילום לסטייליסט שתפקידו לעצב את הפריים ולצלם שתפקידו ליצור את הצילום. במקרה של השום, כל הסט לקוח מהרחוב. אני כצלמת הייתי הלקוח של עצמי והסטייליסטית של הסט. את המפה מצאתי בערימת בגדים מעופשת, התריס הוא ארון כביסה ישן, שוכב על צידו... ואת השום פגשתי כמובן בחנות הירקות. בדרום של ת"א אפשר למצוא הכל וכפי שציינתי בתחילת דבריי- יצרתי יש מאין, כינסתי אל תוך סט אחד אלמנטים שבמציאות אין ביניהם קשר כלל. הם היו מפוזרים, זרים והתחברו לכדי שלם אחד אצלי על הסט בדירה המצומצמת.
15 שנה עברו מאז... נוסטלגיה. השום כבר מזמן עוכל אך הצילום קיים, זהו כוחו. מאז ועד היום, אני עוסקת בצילום סטודיו על בסיס יומיומי, הטכנולוגיה משתנה ומשתדרגת ואני- איתה. אינני בוחלת באף אחד מהאמצעים הטכנלוגיים, חדשים כישנים. לדעתי, ככל שיש מבחר יותר גדול- יותר טוב ואני לומדת כל יום משהו חדש על צילום סטודיו. זה מה שכיף בו.
© כל הזכויות למאמר, בכללותו או בחלקו, שמורות לסיגל קולטון ולדרך צילום.
רון ישועה - 'תעודת זהות אורבנית' - הזמנה לתערוכה...
רון, מרצה לפילוסופיה ובוגר המסלול המתקדם בדרך מציג בגלריה גרוס.
פתיחה: 19/8/10 בשעה 20:00
אוצרת: נעמי שלו.
גלריה גרוס, בוגרשוב 86 ת"א.
נעילה: 13/9/10
מוזמנים/ות!
בהצלחה רון!
צילום: רון ישועה
פתיחה: 19/8/10 בשעה 20:00
אוצרת: נעמי שלו.
גלריה גרוס, בוגרשוב 86 ת"א.
נעילה: 13/9/10
מוזמנים/ות!
בהצלחה רון!
מכל צוות ביה"ס.
צילום: רון ישועה
מוזמנים להצטרף אלינו לפורום החדש...
http://hugim.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=hugim/forums&c=2.0&forum_id=109
נתראה בפורום...
צוות דרך צילום.
נתראה בפורום...
צוות דרך צילום.
הירשם ל-
רשומות (Atom)