היה לנו לילה לבן...

והיה מוצלח מאוד!
אנחנו מודים לכל המבקרים שפקדו את הבניין שלנו. מקווים שנהניתם!
אנחנו מודים לתמר על האצירה המדוייקת והמעניינת, על החיבורים שיצרה ועל כך שהרימה תערוכה איכותית בעשרה ימים... כל הכבוד!
ואנחנו כמובן מודים לכל האמנים שהשתתפו בתערוכה.
עכשיו אנחנו הולכים לישון...

תערוכת "הולכי רגל במפגש עם הדרך"...


צילום: אוהד רדליך


צילום: פבל רודקוב


צילום פבל רודקוב


צילום: עודד בן עוזר

ארבעת הצילומים הנ"ל של שלושה תלמידים שלנו ישתתפו בתערוכת "הולכי רגל במפגש עם הדרך" שתתקיים בחסות עמותת "אור ירוק".
הצילומים המשתתפים בתערוכה נבחרו מתוך עשרות צילומים שנשלחו לתחרות שהתקיימה בנושא. הזוכה במקום הראשון בתחרות יקבל מצלמת ניקון D90. המקומות השני והשלישי יזכו בשוברים בסך 2500 ש"ח ו- 1500 ש"ח לרכישת ציוד צילום.
פתיחת התערוכה וההכרזה על הזוכים: 11/6/09 בשעה 19:00 בקניון עזריאלי.
מוזמנים/ות!

חברה דרך צילום

מאז המצאת הצילום ועד היום, הפכה המצלמה לחלק בלתי נפרד מחיי החברה באשר היא. החל מצילומי הדיוקן המדויקים והקרירים משהו המאפיינים את המאה ה- 19 בואנו אל המאה העשרים וכלה בצילומי ה"שלוף" הסלולארי של היום, המצלמה הפכה להיות כלי פולחני יומיומי מתבקש. אז במאה ה- 19, הצלמים היוו סוג של מכשפים העוסקים במגיה שחורה/לבנה. הצילום השתייך לאלו שהסכימו להתעסק עם סוגי כימיקלים לא ממש ידידותיים ועם מצלמה מאסיבית שנראית כמו סוג של כלי נשק. החל משנות השמונים של המאה התשע עשרה ובאדיבותו של חובב צילום בשם ג'ורג' איסטמן, מייסד חברת "קודאק", ירדה המדיה אל העם והצילום הפך לנגיש הרבה יותר.

במובן מסוים, הצליח איסטמן (לא בטוח שלכך התכוון) "לשלוף את המטאטא" מישבנו של הצילום האקדמי, המדויק והנכון ולאפשר למעשה לכולנו להתבונן על העולם הסובב אותנו מבלי להיות מחויבים לאותם חוקים חד משמעיים שנלקחו בזמנו מעולם האמנות וחיבקו, חיבוק דוב, את מדיית הצילום.

לפתע פתאום, העולם נראה אחרת. במקום לשנס מותניים, להרביץ מקלחת, ללבוש את בגדי המחמד, להתבשם ובשארית הכוחות, לטפס לסטודיו של הצלם (לרוב מוקמו אלה בקומות האחרונות של הבניינים, בעיקר בגלל בעיות אור היות ותאורה מלאכותית עדיין לא הייתה קיימת), "להסניף" כימיקלים שאפיינו את התקופה כגון כספית או ציאניד, להתיישב בכיסא שנראה כאילו נלקח מתוך מרתפי האינקוויזיציה ותפקידו היה לתמוך בגופו ובראשו של המצולם במהלך החשיפה למען לא יזוז חס וחלילה ולא יוצר טשטוש ולהתמודד, בסופו של דבר, מול מצלמה ענקית שנראית, כפי שציינתי, כמו סוג של תותח... לא פלא שרוב המצולמים מאותה התקופה נראים בצילום כמו נידונים למוות.

לפתע פתאום, החלו מתרוצצים ברחובות צלמים עם מצלמות Brownie, קטנות, קלילות, כל שהיה עליהם לעשות הוא ללחוץ... "קודאק", כך הבטיח איסטמן וכמובן קיים, כבר יעשו את השאר... המבט הופרט!

הפרטת המבט תרמה רבות לאופן שבו אנחנו, כצלמים או כמתבוננים בצילומים, מביטים בחברה. כשאנו מביטים בצילום, אנו מתבוננים במבט של מישהו אחר. מישהו אחר מראה לנו את העולם דרך העינים שלו. המבט האחר, יכול לדבר אלינו ויכול גם לא, בדיוק כפי שהמאמר הזה יכול לדבר אליך ויכול גם לא אך אל לנו לפסול מבט רק בגלל שהוא אינו "מתאים" לנו... המבט האחר הזה, נותן לנו פרספקטיבה נוספת, סיפור חדש, הוא מעורר שאלות, לעיתים הוא מחזק מיתוסים ובמקרים אחרים מערער אותם... והחשוב מכל, הוא שובר או משנה "כללים". דרך כך הוא מערער על תפיסות חברתיות מקובלות ומותח את גבולות המדיה.

כולנו מאמינים לצילומים או אולי נכון יותר לומר שאנחנו מאמינים לצילומים הרבה יותר מלציורים למשל. החברה שלנו, מאז המצאת הצילום ועד היום משתמשת בצילומים רוב הזמן בכדי להוכיח. אם זה צולם זה קרה! הנה אני בחיתולים, הנה אני על חוף הים, בלי חיתולים, הנה אני בדרך לכיתה א', הנה אני בתנועת הנוער, בצבא, ליד מגדל האייפל, בטראק, הנה מכירים אותי במשטרה... והנה בחתונה... הנה ילדי הראשון, בחיתולים... הצילום מהווה הוכחה, הוכחה לחיים! עד כדי כך שמתעוררת השאלה מה עשו הבריות לפני שהמציאו את הצילום? אילו הוכחות יש להם? תארו לכם שהיו לנו צילומים מתקופת הפרעונים... איזו חגיגה! הנה בני ישראל יוצאים ממצרים, הנה סבא, בשורה השלישית מימין...

ניקח לצורך ההמחשה את יבשת אפריקה. האסוציאציות שעולות לרוב האנשים מיבשת זו בהקשר הצילומי קשורות ברוב המקרים בשבט הזולו מחד או במסכנות כללית וצרות אחרות מאידך. מדוע? כי כך הורגלנו! אך האם ההרגל הזה נכון? האם הוא אמיתי? האם מדובר כאן בנקודת מבט אובייקטיבית או במבט של "מישהו אחר" על החברה? האם כולנו רואים את אותם הדברים? האם כולנו רוצים לראות את אותם הדברים? מה זה אומר עלינו כחברה כשצילומיו של סיידו קייטה (Seydou Keita), צלם דיוקנאות קנייתי פעיל משנות החמישים עד שנות התשעים של המאה העשרים, גורמים לנו להפתעה גמורה ולרוב מעוררים תגובות כגון "זה לא אמיתי, הם (המצולמים) נראים מחופשים!" או "זו לא אפריקה, לא יכול להיות!".

מצולמיו של קייטה נהרו אליו לסטודיו כפי שנהרו עשרות אלפי מצולמי הדיוקנאות של המאה התשע עשרה לאולפני הצילום האירופאים. שתי האוכלוסיות הללו התכוננו לצילום, שתיהן התהדרו עבורו, אך משום מה הצילומים האירופאים, אינם מפתיעים אותנו כחברה כפי שקורה בצילומיו של קייטה ובאופן שבו החברה האפריקאית נתפסת בהם. כן, אנחנו מורגלים בסוג של מבט ואולי אף חוטאים בסוג של קיבעון ויזואלי.

הפרטת המבט, שהתחילה את דרכה בשנות השמונים והתשעים של המאה התשע עשרה, היא הדבר החשוב ביותר שקרה לעולם הצילום מאז המצאתו ועד עצם היום הזה. מזל שאיננו רואים את אותם הדברים ומזל שיש לנו כלי ויזואלי באמצעותו ניתן להביע את השוני. עלינו לטפח את ההפרטה הזו, בלעדיה, אין למדיית הצילום שום הצדקה.

המאמר נכתב ע"י סיגל קולטון, דרך צילום, מאי 2009.
כל הזכויות שמורות לסיגל קולטון/דרך צילום.

לילה לבן...

במסגרת אירועי "לילה לבן" שיתקיימו ברחבי ת"א-יפו בתאריך 27/5/09, תתקיים תערוכה במתחם קיבוץ גלויות 45 ובדרך צילום.
אוצרת התערוכה, תמר אלול, הזמינה אמנים אורחים להציג במתחם יחד עם אמני הבית ובוגרים של דרך צילום.
לתערוכה קראה תמר "תערוכה קבוצתית". שם זה, נובע מתוך המניעים הלא מוצהרים לקיומן של תערוכות קבוצתיות ומבטל את הנושא-התמה המהווה את ה"תירוץ" המרכזי ליצירת תערוכה שכזו. העבודות בתערוכה נבחרו על פי טעמה האישי של האוצרת ומתחברות במהלך מתגלגל של נקודות השקה.
זהו עוד שיתוף פעולה של אמני קיבוץ גלויות 45 ושל דרך צילום השוכנים בבניין תעשייתי קסום ומאתגר, שהפך למקום של אמנות.
אמני הבית ואמנים אורחים יציגו תערוכה רב תחומית בחללים גבוהי התקרה ובמסדרונות המבנה. בוגרי דרך צילום יציגו תערוכת צילום בגלריית בית הספר.
המציגים בתערוכה:
אורנה לוצקי, אליהו דינר, אליס קלינגמן, אליסף קובנר, אלן צ'פלסקי, אריאל ינאי, בעז ברקני, ג'יי אל, דורית ברק, דורית פלדמן, דינה לוי, חנה יגר, יעל אידלסון, כרמלה וייס, מיה בלוך, מיכל גבע, מלני דניאל, נעמי צוקר, סיגל קולטון, סמדר אליאסף, עודד דוידוביץ', עודד לבל, עתר גבע, ציבי גבע, שחר מרקוס, ובוגרי דרך צילום: סימה קירשנר, אייל מהודר וברברה יששכרי.
שעות פעילות התערוכה: 02:00-17:00 (כן כן... שתיים לפנות בוקר...)
מוזמנים/ות לבוא! נשמח תמיד לראותכם/ן...

התנצלות ותיקון...

לגבי פרסום תאריך ההצגה "שאלה של אמונה"...
ההצגה מתקיימת הערב, 19/5/09 בשעה 21:00 ולא כפי שרשמנו.
אנחנו מתנצלים.

בהצלחה!!!

לכל הסטודנטים/ות שלנו שצילומיהם/ן הוגשו לתחרות הצילום "הולכי רגל במפגש עם הדרך" המתקיימת בחסות עמותת אור ירוק.

ולקראת סוף היום...

חלק מסדרת צילומים של בוגר המסלול המתקדם שלנו, איגור בירקן.

איגור מושך אותנו להתבונן בצילומיו בעזרת קומפוזיציות וצבע, במבט שני אנחנו מגלים שנושאי הצילום סתמיים...

תיהנו!






















קורסי נוער קיץ 2009...

זו כבר תחילתה של מסורת...
נפתחה ההרשמה לקורסי צילום לנוער, קיץ 2009.
קורסי הנוער שלנו הם חווייתיים ומעשיים ובמסגרתם נפתח את כלי השפה הצילומית, נלמד את מבנה המצלמה, נעבוד עם תוכנת Photoshop CS4, ניצור דימויים בחדר חושך, נבחן סגנונות צילום של יוצרים שונים ונעסוק בהיבט הרעיוני בצילום.
הקורס כולל שיעורים עיוניים ומעשיים מול מחשב (עמדת מחשב נפרדת לכל משתתף) ובחדר החושך, יציאות משותפות לצילומים בשטח וניתוח התוצאות בקבוצה.
הקורסים מתאימים לבני ובנות נוער בגילאים 18-15.
היקף הקורס: 10 מפגשים, 14:00-10:00, 40 שעות אקדמיות.
עד 12 משתתפים/ות בקבוצה.
לפרטים נוספים: 03-6820688

שאלה של אמונה...

זה שמה של הצגה צעירה שעולה בימים אלו בתיאטרון גבעתיים בבימויו של רון ישועה שגם מלמד אצלנו פילוסופיה וגם לומד אצלנו צילום...
רון מזמין אתכם/ן להצגה שתתקיים ב- 18/5/09, יום שני, בשעה 21:00.
עלות כרטיס לסטודנטים/ות של דרך צילום: 30 ש"ח במקום 70 ש"ח... יש צורך בהצגת כרטיס סטודנט של דרך צילום בקופה.
מומלץ בחום, מקווים שתיהנו!

אירוע חגיגי לסיום תערוכת קיבוץ גלויות 45...

יתקיים הערב, 12/5/09, בשעה 18:00, במכללת קיי בבאר שבע.
קבוצת האמנים מהבניין המדהים שלנו הכוללת את דורית ברק, מיכל גבע, עתר גבע, אליהו דינר, מירי הופמן-כסיף, כרמלה וייס, חנה יגר, אורנה לוצקי ודורית פלדמן הציגה בחודש האחרון בתערוכה קבוצתית במכללה.
בין המציגים גם תמר אלול שלנו ושני סטודנטים מביה"ס: ג'יי אל ורונית קולבק שהציגו צילומים מתוך סדרות שנבנו במסגרת המסלול המתקדם השנתי.
מוזמנים/ות לחגיגת הסיום...
שיהיה יום טוב!

מאור לחושך ביער בית קשת...

למי מכם/ן המעוניין/ת לחגוג את ערב חג השבועות (28/5/09) בטבע מתגבש טיול-צילום ביער בית קשת.
יער בית קשת משתרע על מורדותיהם המזרחיים של הרי נצרת. איזור משופע ביערות, בחורשים ובפסגות מהם נשקפים נופיהם המרהיבים של הגליל התחתון, עמק יזרעאל והר תבור.
בתוכנית:
להיכנס ליער בסביבות 16:00, לחקור את השתנותו מאור לחושך דרך צילום, לאכול קצת, לשתות קמעה, ליהנות ולצאת ממנו ב- 23:00.
ביום רביעי ה- 3/6/09 נפגש לביקורת ודיון בצילומים שיצאו מהיער.
מצרכים:
מצלמה, כרטיסי זיכרון ריקים, סוללות מלאות (רצוי כמובן גם סוללות רזרביות), חצובה, מבזק אם יש, אביזרים או כל דבר אחר אותו אתם/ן מעוניינים/ות לשלב ולצלם בנוף, פנס, נעלי הליכה, לבוש חמים, כובע גרב, ספריי נגד יתושים, שתייה, נשנושים, מצב רוח טוב ויצירתי.
שיירת כלי רכב תצא מחניון דרך צילום ביום חמישי ה- 28/5/09 בשעה 14:00.
הזקוקים/ות להסעה או המעוניינים/ות לצרף אליהם/ן טרמפיסטים/ות, אנא עדכנו/ה בהקדם.
המעוניינים/ות להגיע בכוחות עצמם/ן מוזמנים/ות לפגוש אותנו בצומת גולני לכיוון מערב בשעה 15:45, אנא עדכנו/ה אותנו.
עלות הטיול וביקורת העבודות היא: 320 ש"ח למשתתף/ת. לתלמידי/ות דרך צילום יש הנחה בת 10%.
את הטיול ילוו שני מדריכים/ות.

אלפי תודות לאיתי אנגל...

על ההרצאה המרתקת שנתת ביום חמישי האחרון בסטודיו של ביה"ס.
הדברים שסיפרת וקטעי הוידאו שהקרנת, פשוט ריתקת אותנו!
בהצלחה בהמשך הדרך מכולנו... שמור על עצמך.

יום פתוח במוזיאונים בל"ג בעומר...

להלן קישור לאתר icom המפרסם את רשימת המוזיאונים הפתוחים לקהל הרחב, חינם אין כסף, בל"ג בעומר:
כדאי לנצל את ההזדמנות!

סרט דוקומנטרי על חייו ועבודתו של הצלם ריצ'ארד אבדון

יוקרן במסגרת פסטיבל דוק-אביב:
הערב, 9/5/09, בשעה 20:00 בבית ציוני אמריקה.
חמישי, 14/5/09 בשעה 14:00 בסינמטק ת"א.
שבת, 16/5/09 בשעה 16:00 במוזיאון ת"א.
אבדון היה אחד מצלמי האופנה והדיוקנאות המובילים בארה"ב ובעולם ואומרים שהסרט מרתק...

בכל זאת הגענו למרות הכל...

לכבוד סוף השבוע ועל מנת לפתוח חגיגית את הבלוג, אנו גאים לפרסם סדרת צילומים שצולמו ע"י אחד מבוגרי המסלול המתקדם בביה"ס, אייל מהודר.
אייל מציג סדרת צילומים בה הוא מבודד אלמנטים המעצבים את הנוף העירוני. הוא מסב את תשומת ליבנו לפרטים ויוצר סוג של שקט בתוך העומס של העיר.
מוזמנים/ות ליהנות!