מעבדות לעבדות עם אחריות // אביב פרסבורגר


טוב, סיימתי לימודים.
הצלחתי לגייס אליי קצת לקוחות קבועים, פה ושם אני מצלם עבודות רציניות...
אבל משהו חסר.

צילום // אביב פרסבורגר

לאחרונה החלטתי שאני לא מעוניין לעבוד יותר בהגשה ושירות אלא להתרכז בצילום.
אך ורק צילום.
החלום הוורוד לא כל כך וורוד. מוצא את עצמי מחודש לחודש עם חור בכיס.

צילום // אביב פרסבורגר

אני מודה שלהוריי יש הכח לעזור, אם אצטרך רשת ביטחון - היא שם. כמובן שאני לא מעוניין להשתמש בה ולא אשתמש בה אלא רק במצב קיצוני.
יש לי בת זוג תומכת ומדהימה שדוחפת אותי קדימה ולא מרפה ויש לי את 'דרך צילום' שלא מפסיקים לעזור לי בחיוך נונשלנטי.

צילום // אביב פרסבורגר // עבור הספורטן 3

יש בי כוח רצון אין סופי לצלם.
העניין הוא שאני עובד אבל לא מספיק. נפח העבודה פשוט לא מספיק.
אני יכול להרוויח ביום עבודה אחד רבע משכורת ממוצעת במשק, אבל אם זה קורה רק פעם בחודש פלוס עוד כמה עבודות קטנות (שהן דומות יותר למשמרת בבית קפה), נורא קשה לסגור את הפינה עם הבנק.
ואני מוכן לעבוד גם שבעה ימים בשבוע!

צילום // אביב פרסבורגר // עבור 'הגלריה'

ביום של צילומים אני יכול (אם צריך) לקום בארבע לפנות בוקר רק כדי להגיע יותר מוקדם ולעשות הכול כמו שצריך עד שהלקוח יהיה מרוצה.
בכל עניין הצילום אין לי בעיה לעבוד עד אפיסת כוחות (חוץ משמחות).
ככה זה כשאתה עוסק במה שחלמת לעבוד בו.
ככה זה כשאתה עושה את מה שאתה אוהב.

צילום // אביב פרסבורגר // עבור משרד רו"ח 'גיל הלוי גולד'

להיות עצמאי זו עבודה קשה בפני עצמה. לדעת לתת מחירים נכונים בהתחשב בבלאי הציוד וההוצאות, אבל שלא יהיו גבוהים מידי בכדי שהלקוח לא יברח.
לפרסם, בין אם לעבור בין בית עסק לבית עסק ולחלק כרטיסי ביקור או בין אם להפעיל את החברים שיזרקו מילה טובה למישהו בעל עמדת כוח סבירה שיגייס אותי לעבודה...

צילום // אביב פרסבורגר // עבור הנהגת הצופים

שלא תבינו לא נכון, החופש היום יומי והאי כבילות למקום מסויים הם תענוג! לוח הזמנים בשליטתי ולא של איזשהו מעביד.
ממש טוב לי בעמדתי אבל לצערי עם תחושה טובה לא הולכים למכולת.
אז הפתרון הוא הלוואות מהבנק וסגירתן על ידי עבודות זמניות שהן לצערי לא בצילום.
למרות זאת אעשה הכול רק בכדי שאוכל לעסוק בצילום.

צילום // אביב פרסבורגר

ואם נהיה רגע אופטימיים -
אין דבר יותר מספק מלראות את התמונה שלך מופיעה בעיתון או בקטלוג או בדף הפייסבוק של החברה שצילמת עבורה ואין יותר כיף מלראות את ההתפעלות של הלקוחות מהתמונות שהוצאת למוצריהם.



© כל הזכויות לרשימה ולצילומים שבה שמורות לאביב פרסבורגר.

תבשיל שחור לבן // אוריה תדמור

הבוקר יצאתי לשיעור מעשי של סדנת שחור לבן עם תלמידי הקורס המשולב, היציאה היתה לנמל יפו.
בתכנית היו חמישה תרגילים שמיועדים לכוון את התלמידים ולהביא אותם לכך שהם יחשבו בשחור לבן. הבעיה הבסיסית היא שאנחנו רואים בצבע, אז איך אפשר לחשוב בשחור לבן?
כמובן שאפשר להגיד שפעם, בימים ההם, היה רק שחור לבן וצלם היה חייב להכיר את החומרים שאיתם הוא עובד, ואחרי כל הנסיונות הצלם היה כבר מסוגל לחשוב בשחור לבן. פשוט כי לא היו הרבה אפשרויות אחרות.  

היו או לא היו, זה כבר שייך לשיעור תולדות הצילום, אבל המסקנה המתבקשת היא שאם נצמצם את האפשרויות שלנו בצילום, ועל ידי כך יהיו לנו פחות החלטות להחליט או בחירות לבחור, נוכל יותר לתכנן ולדמיין. לא?

אם אנחנו מוסיפים אל תבשיל הצילום שלנו מנה או שתיים של דמיון, נקבל תבשיל בטעם יצירתי.

אז אם כך, קדימה למלאכה.

נתחיל בשחור

החומרים הדרושים:
1 שחור (אטום טוב טוב)
1 לבן (טיפה שרוף, לא יותר מידי)
9 אפורים (אבל לא הכל ביחד)
טקסטורה (לפי הטעם)
ניגוד (תמיד טוב להוסיף עוד)

לרוטב:
1 נושא
1 אור
1 קערה ליצירתיות

הוראות הכנה:
נצא להסתובב במקום שבו אפשר להשיג את כל המצרכים בתמונה אחת, עדיף עם עדשה נורמלית (50מ"מ) או קצת רחבה (35מ"מ) אבל לא יותר ובטח שלא עדשת זום.
לאחר שמצאנו נקדיש כמה דקות להתבונן ולחשוב בלי המצלמה ונתחיל להוסיף את המרכיבים לפי הסדר הבא:
נכניס את הנושא לתוך הקערה, נוסיף שחור ונתחיל להוסיף אפורים לפי הטעם תוך כדי ערבוב איטי עד לקבלת הטקסטורה הרצויה.
אחר כך נוסיף את הלבן בזהירות שלא ישרף, נכניס למחשב ונבדוק כל כמה דקות שיש מספיק ניגוד.
נשלח את התבשיל להדפסה ונגיש מודבק על קאפה.


תבשיל שחור לבן, צילום אוריה תדמור

להצעות הגשה נוספות לחץ כאן


© כל הזכויות לרשימה ולצילומים שבה שמורות לאוריה תדמור

// מסיבה - 9 שנים לדרך צילום

הדרך חוגגת 9 שנים וכולם מוזמנים!!
מוסיקה // ריקודים // שתייה // נשנושים
דיג'יי אורלי ישראלי :)

1.12.11 מ- 22:00 עד...
דרך צילום, קיבוץ גלויות 45 ת"א, קומה 4
להתראות!

מסלול 'ביטוי בצילום' 2011 // תערוכת סיום

אנו שמחים להזמינכם לתערוכת הסיום של מסלול 'ביטוי בצילום' מחזור 2011.


פתיחה חגיגית // 25.11.11 בשעה 14:30

// מציגים:
אמירה אור; מוריאל פיסלזון; נחום לב; סימה זיידמן; פאבלו רודאף; פאולינה שולץ; רייצ’ל הרמן; שירלי קולבק; שמעון קויפמן; שרה רוטשילד

// מדריכים:
תמר אלול; אלן צ’פלסקי; סיגל קולטון

אוצרת התערוכה // תמר אלול

שעות פעילות התערוכה:
ימים א’ ו- ה’ 13:00-19:00.
ימים ב’, ג‘ ו- ד’ 13:00-17:00.
יום ו’ 12:30-15:00.

// נעילה - 9.12.11

דרך צילום, קיבוץ גלויות 45 ת”א-יפו, קומה 4.

לכל הבוגרים -- המון המון המון בהצלחה!!
צוות דרך צילום.

בטבעת זו // תערוכה קבוצתית

הסטודנטים של דרך צילום ממשיכים ליצור אמנות ולהציג בתערוכות ברחבי הארץ :)
בפינת הפרגון הפעם - התערוכה 'בטבעת זו' בהשתתפות סימה קירשנר.


סימה היא סטודנטית ותיקה בדרך צילום, בוגרת קורס יסודות הצילום, מסלול 'ביטוי בצילום' קורס פוטושופ לצלמים וקורס סטודיו ואור. סימה היא אמנית פעילה בתחומי הציור והצילום, הציגה את עבודותיה באינספור תערוכות וממשיכה עם לימודיה בתחום במסגרת ביה"ס בקורס פרוייקט אישי.

בהצלחה סימה מכולנו בדרך צילום!!

הצלם גיל כהן מגן מתארח בדרך צילום

בתאריך 8.11.11 בשעה 19:30 יתארח הצלם גיל כהן-מגן בסטודיו של דרך צילום וירצה על עבודותיו.

גיל, בוגר החוג לצילום במכללת הדסה ירושלים משנת 1998, עוסק בפוטוג'ורנליזם ובצילום דוקומנטרי.

גיל עבד עבור סוכנות הידיעות רוייטרס ועבור עיתונים ומגזינים רבים בארץ ובעולם והציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בינהן בסדרת התערוכות 'עדות מקומית' בהן זכה לא פעם בפרסי המקומות הראשונים בקטגוריות שונות.



צילום // גיל כהן מגן

גיל משיק בימים אלו את הספר 'בחצרות חסידים' המאגד בתוכו צילומים מחיי היומיום, ימי חול וימי מועד בחסידויות האדוקות בישראל ומספק הצצה נדירה לעולם גנוז.

הכניסה להרצאה:
לסטודנטים הלומדים כעת בדרך צילום הכניסה חינם.
עלות הכניסה לקהל הרחב - 30 ש"ח.
מספר המקומות מוגבל, יש להירשם להרצאה מראש בטלפון: 03.6820688.

נשמח לראותכם,
צוות דרך צילום.

תראו איזה יופי // סיגל קולטון

ביום חמישי האחרון נערכה ביקורת עבודות על פרוייקט 'בעקבות צלם' במסלול 'ביטוי בצילום'. אחת מההגשות הבולטות והמרגשות הייתה של בני חפץ שיצר סדרת צילומים המשוחחת עם אחד מהצלמים הבולטים בתולדות הצילום.

צילום // בני חפץ
בני הוא אומן היוצר תכשיטים ויודאיקה שנים רבות. בית המלאכה והחנות שלו ממוקמים ברובע היהודי של העיר העתיקה. לפני מספר חודשים, ממש בתחילת המסלול והרבה לפני ההגשה, ישבנו יחד בני ואני וגלשנו לאתר הבית שלו. שם, חשבתי לעצמי, נמצאת המהות של האיש המיוחד הזה. מעולם לא חשבתי שיודאיקה תעניין אותי אבל העיצובים של בני דיברו אליי בדיוק שלהם, בתחכום ובקווים הנקיים. איכשהו, הצליח בני לחבר את הקו הדק הזה שבין אמנות לאומנות ובין מסחר לנגיעה אישית.

צילום // בני חפץ

ואז התחלנו את המסע המופלא (שתמיד מרגש אותי מחדש) אל ההיסטוריה של הצילום. בני ושאר חברי הקבוצה למדו להכיר אינספור צלמים שכל אחד מהם הוסיף את הסגנון המיוחד שלו לצילום ויחד, אולי לא במודע ובטח שלא בכוונה תחילה, הפכו את התחום הזה לעמוק ועשיר ואיכותי.

בסיום המסע, התבקשו הסטודנטים לבחור אחד מהצלמים וליצור סדרת צילומים שיש בה מחווה לצלם שנבחר ויחד עם זאת לשלב בתוכה 'אני' אישי, טביעת עין ייחודית שלנו.

כחודש לפני ההגשה בני מראה לי 'פרופים' (סקיצות להמחשת רעיון לפני הגשה). הפרופים היו מדהימים! ראיתי בהם שני כיווני צילום מעניינים. בכל אחד מהם התקיימה המהות של בני אותה זיהיתי כשגלשנו יחד באתר הבית שלו.

צילום // בני חפץ

שני הכיוונים שבני הציג מאופיינים בצורניות אך שונים לחלוטין במהותם. בני שיחק עם אלמנטים צורניים כבמגרש משחקים כשחלק מהצילומים פונים אל הצד האפל והמטריד וחלק אל הצד הפיוטי והמלטף. יחד עם זאת, רובם ככולם מדוייקים להפליא!

הצבעתי על הכיוונים, על הדומה והשונה, יחד בודדנו את החזקים מביניהם ושוב חוויתי את ההפתעה הזו שבזיקוק סדרה וחידוד חוזקה הויזואלי באמצעות ויתור על צילומים 'חלשים' יותר או על כאלה 'שמספרים את אותו הסיפור'... הקסם שבעריכה תמיד עושה את שלו, בחיי, הייתי מגדילה את אלו שנותרו ותולה אצלי בסלון, תענוג!

צילום // בני חפץ

כמובן שהאצתי בבני להמשיך ולצלם עוד לקראת ביקורת העבודות מתוך הכיוון המסויים שנוצר בביקורת הביניים הקצרצרה והיעילה הזו. בני מצידו, מאושר עד הגג, שינס מצלמתו ויצא לצלם.

ביום חמישי האחרון נערכה ביקורת עבודות על פרוייקט 'בעקבות צלם' במסלול 'ביטוי בצילום'. חדי העין המכירים מעט סגנונות צילום, מבחינים בטביעת העין של הצלם אנדרה קרטז' בצילומים של בני. קרטז' הוא הצלם שבני בחר לצורך יצירת השיח. בהיסטוריה של הצילום נחשב קרטז' לאחד הצלמים ששינו את פני הצילום. תחילת דרכו בתחום, באמצע שנות העשרים של המאה העשרים מציינת התחלה של גישה שונה למדיית הצילום - צילומים נטולי תפקיד או כותרת מוגדרים - צילום לצורך צילום ותו לא!

צילום // בני חפץ

בני יצר דו שיח עם קרטז' באופן מודע אבל לא רק. צילומיו של בני מעמידים את הצופה בהם בסיטואציה נוחה מחד בזכות יופיים ויכולתם 'לשאוב' את הצופה פנימה אך מבלבלת מאידך בזכות זוויות הצילום וההחלטות על חיתוך הפריים (מסגרת הצילום). ישנה תחושה חזקה של דיסאוריינטציה והרגשה מופלאה של הוצאת דברים מהקשרם. אחד מחברי הקבוצה ציין את נקיון הצילומים והשם קרל בלוספלד נזרק לאוויר. בלוספלד צילם צמחים וחלקי צמחים כשהוא מעמיד אותם בסביבה סטרילית ומאיר אותם באופן שלא ממש ברור לנו כי מדובר בסופו של דבר בצמח.

בני השתמש במאפיינים קרטז'יים חזקים כמו השימוש בהצללות, מקצבים וטקסטורות וערבב בתוכם גם קורט מבלוספלד. התהליך הלך והתחדד במיוחד בצילומי 'גשר המיתרים' הירושלמי. לסדרת הצילומי הזו אני קוראת 'פיוט'.

צילום // בני חפץ

בניגוד לקרטז', מוותר בני על 'הניצבים' ואין בצילומיו ולו דמות אחת או אלמנט של 'תפיסת הרגע'. בסדרה אחרת של בני, בה מצולמים אנשים, יש אלמנטים מובהקים של 'אנוש' ושל זהות ואולי אפילו עניינים של 'הרגע המכריע' (ע"ע קרטייה ברסון) אבל לא כאן, לא בסדרות עליהן אנו דנים כרגע.

צילום // בני חפץ

בצילומיו משתמש קרטז' באנשים כצורות ומקצבים ומשקלים אבל לא כאנוש. ברוב הצילומים של קרטז' האנשים חסרי זהות. הם 'כלי משחק' בידיו המיומנות ובתוך תפאורה שהוא הכין במיוחד עבורם. בני לוקח מקרטז' את התפאורה המרשימה והופך אותה בנקיונה, בשלימות שלה, בכבדות ובקלילות, בגילוי ובמחיקה -- לשלו. הצילומים של בני נטולי מקום וזמן.

צילום // בני חפץ

סדרת 'גשר המיתרים' הפכה ל'אוריגמי צילומי'. כשאני מביטה בה, נדמה לי שבני פשוט קיפל את נייר הצילום קיפולים מקיפולים שונים בכדי ליצור ממנו את המבנה העדין כל כך. אינני יכולה שלא להיזכר בפגישתי הראשונה עם גשר זה באחד מביקוריי בירושלים... (אבל על חוויה זו בסיפור אחר -- רשימת הסיפורים ארוכה כל כך שבוודאי אדרש לשלושה גלגולים שלימים בכדי לספרם) כאן, בצילומים של בני, גם העיר העתיקה וגם גשר המיתרים מקבלים משמעות, תחושה וקונספט שונים לגמריי ועל כך מגיע לך בני 'שאפו' גדול במיוחד!

תראו איזה יופי...


כל הזכויות לצילומים שמורות לבני חפץ.
כל הזכויות למאמר שמורות לסיגל קולטון ולדרך צילום